ווב קונספטס
2525 - חדשות
2525 - אתר התמונות ומבזקי החדשות און ליין
2/6/2020 - יום שלישי י' בסיוון תש"פ
   2525 » וידאו וגלריות תמונות » ראש הממשלה בוועידת הגליל השמינית בהיכל התרבות בעכו - צפו

ראש הממשלה בוועידת הגליל השמינית בהיכל התרבות בעכו - צפו

באירוע השתתפו שרים וחברי כנסת ובראשם השר לפיתוח הנגב והגליל אריה מכלוף דרעי, מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר, מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל סיגל שאלתיאל הלוי, ראשי רשויות מהגליל, מנהלי מכללות, מנכ"לי בתי החולים בגליל, נציגי עמותות וצעירי הגליל.

דברי ראש הממשלה נתניהו באירוע: "נאמתי אתמול בוועידה הבינלאומית בפריז ואמרתי מה ישראל עושה בעניין הגנת הסביבה, ועושה לא מעט. אמרתי שאנחנו מתייעלים מאוד בתחום של שימור האנרגיה, או בטיפול במים ובדברים רבים אחרים. אנחנו באמת מובילים את העולם בהתייעלות כזו ואחרת, היו שם למעלה ממאה מנהיגים מרחבי העולם.

אני לא אחסוך ואומר שאני מאוד מאוד שמח להיות פה אתכם. קודם כל, עם חבריי השרים אריה דרעי, שר הפריפריה, שהייעוד הראשון שלו הוא לבטל את המושג הזה; וכמובן סילבן שלום, שעשה רבות בנושא הנגב והגליל וממשיך לעשות כשר פנים; ודוד אזולאי, איש עכו מאז ומעולם; וכמובן חבריי ראשי הערים, בראשם ראש העיר המארח, שמעון לנקרי, אתה עושה רבות מאוד, אנחנו נעזור לך בכל דבר, עוזרים לך, וכן, אני אבוא להתארח באחד מהימים הללו באחת מפנינות החן האלה בעכו. דברים נפלאים קורים כאן בהנהגתך; וחבריי ראשי הערים, בראשם חיים ביבס, יש לך יום הולדת היום, וכמובן כל חבריי שאני רואה שבאו לא רק מהגליל אלא גם מהדרום, שיש לנו ממה ללמוד מהדוגמה הזאת; וכמובן אנשים שעוסקים במלאכה הזאת - סיגל שאלתיאל לוי, המנכ"לית, מנכ"ל משרדי אלי גרונר, שעובד כל הזמן לעזור ולקדם את התוכניות של המשרדים השונים, כי הרי הדברים דורשים תיאום.

אני חושב שמתבצעת עבודה גדולה, אבל לפני כן התבקשתי לתאר לכם משהו מפאריס. אז אני רוצה לתאר לכם: יש שם כנס בינלאומי חשוב מאוד בבעיית הגנת הסביבה, אנחנו כדור אחד, פלאנטה אחת. הגבולות המדיניים לא עוצרים את האקלים, אקלים לא מכיר בגבולות מדיניים ולכן יש צורך גם בשיתוף פעולה וכמובן גם בקביעת יעדים, ומעל לכל גם בשימוש בטכנולוגיה, במה שהאדם מייצר במוחו כדי להתגבר על בעיות הטבע, וזה מה שאנחנו עושים במיליוני שנות האנושות ונמשיך לעשות - וישראל היא חלוצה בעניין הזה.

במקביל, כשאתה נפגש עם עשרות רבות, למעלה ממאה ממנהיגים מרחבי העולם, אני רוצה להגיד לכם מה אני ראיתי: מתארים את ישראל כמדינה מבודדת, מוקעת, מנותקת - לא יכול להיות יותר הפוך מזה, מה שאני חוויתי שם. הייתה לי בעיה בוועידה הזאת, בעיית לוח זמנים. לא היה לי זמן לבקש עם עשרות, עשרות של בקשות להיפגש, אבל נפגשתי.

נפגשתי עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, עם מנהיגי אירופה, נפגשתי עם ידידי, נרנדה מודי, ראש ממשלת הודו. הוא דיבר איתי באריכות על איך אנחנו ממשיכים את שיתוף הפעולה בין ישראל לבין הודו, מדינה של מיליארד ורבע בני אדם. אם אתם חושבים שהוא הקצה את הזמן לשיח בנושאים שנוהגים אצלנו לדבר, לא על זה הוא דיבר. הוא דיבר איתי על כלכלה, על ביטחון, על סייבר, על שיתוף פעולה מדעי, חקלאות, מים - וכמוהו מנהיגי אפריקה, כמוהו ראש ממשלת יפן, כמוהם מנהיגים מכל היבשות, מאוסטרליה ועד דרום אמריקה, כולם, מנהיגים ערביים.

קשה לתאר את המעמד של ישראל בעולם היום, משום שהעולם נתון בשתי בעיות או בשני אתגרים עצומים - אתגר אחד של האסלאם הקיצוני והטרור חובק העולם, וישראל היא שם דבר במאבק הזה, רוצים את קרבתנו, רוצים את שיתוף הפעולה איתנו, יש לנו כמובן הרבה מה להציע. והדבר השני הוא הזינוק לקדמה. שני דברים.

זה כמו שני פילים כבירים שמסתערים אחד אל השני - הקדמה והברבריות הזו. הצרה היא שהברבריות מנצלת חלק ממכשירי הקדמה, ואז שני הפילים האלה רצים יחד, כמו השימוש ברשתות האינפורמציה על ידי הפראים האלה של דאעש. והעולם אומר בשתי המשימות הגדולות האלה, במאבק נגד הטרור ונגד האסלאם הקיצוני ובניסיון לתפוס את העתיד - מדינה אחת בולטת ומבוקשת, והמדינה הזו היא מדינת ישראל.

והם באים לדבר איתנו בכל התחומים הללו כמקור של ידע, כמקור של ניסיון, כמקור של חדשנות, בכל התחומים, והדבר הזה כמובן חובק גם את כל טכנולוגית העתיד, את הסטארט-אפים שלנו שיצא להם שם דבר, את היתרון שלנו בחקלאות, ברפואה, במדעי החיים, במאבק במדבור, בטיפול, כפי שאמרתי, במים. אין תחום אחד שלא מעניין את המדינות הללו שבו אין לישראל מה להציע, ולכן הם באים אלינו. ישראל היא שם דבר בעולם. עכשיו, יש לנו בעיות, במיוחד עם חלק מהממסד של האיחוד האירופי. יש פער מסוים שאני חייב לנסות למקד אותו כדי שהשיח הציבורי אולי יתחיל להתקרב למציאות.

יש לנו ויכוח בנושא הפלסטינים עם חלק מהמדינות. חלק מהן אכן מתעניינות בזה, במיוחד מספר מדינות במערב אירופה והממסד של האיחוד האירופי, שהחליט לסמן מוצרים שלנו, והתגובה שלי הייתה: אנחנו מקפיאים, משעים את הדיבור בנושא הפלסטינים אתכם, כי אתם פשוט מנותקים. יש נתק מסוים, הם חושבים שהסכסוך שלנו עם הפלסטינים הוא סכסוך טריטוריאלי - הוא לא סכסוך על טריטוריה, זה היה נפתר מזמן. זה סכסוך על עצם קיומנו, על עצם קיומה של מדינת ישראל בגבולות כלשהם, מדינת לאום של העם היהודי בגבולות כלשהם.

אבל את זה הם לא מבינים. אבל כל היתר, המנהיגים, כולל המנהיגים באירופה, רובם מבינים גם מבינים. המנהיגים של מדינות אחרות, רובם מבינים גם מבינים, אבל בעיקר מתעניינים בבעיות שלהם עצמן, ובצד הזה הם רואים את ישראל כבעלת ברית אסטרטגית, לא פחות ולא יותר מזה. מדינות ענקיות, מדינות גדולות, גם מדינות קטנות. ישראל חוזרת לאפריקה, ישראל נכנסת בעוצמה לאסיה, אסיה גם נכנסת בעוצמה לישראל, וכנ"ל עם יבשות ומדינות אחרות. זה בצד שימור הברית הגדולה שלנו עם ארה"ב, שמי שתיאר או מי שציפה שהיחסים שלנו יקרסו… טוב, אנשים היום מבינים שזו טעות יסודית. לישראל יש עוצמות גדולות גם בתוכה וגם במעמד הבינלאומי שלה. זה הרושם החזק ביותר שאני מביא לכם מפאריס, בלי לצמצם את נקודות הוויכוח שיש לנו, אבל זו התמונה השלמה, ולכן מה שאני מנסה לעשות ולהתאים זה כמובן את שיתוף האינטרסים הללו ליתרונות מסוימים ולמניעת בעיות. הייתה לי שיחה ממושכת עם הנשיא פוטין, אני חושב שהיום מבינים היטב את החשיבות של הנסיעה למוסקבה לפני כמה שבועות, כדי להבטיח שהאינטרסים שלנו לא יתנגשו.

אנחנו פועלים בסוריה מעת לעת למנוע הפיכתה לחזית נגדנו, חזית טרור שנייה נגדנו שאיראן מנסה לבנות בגולן. אנחנו גם פועלים, כמובן, למנוע העברת נשק קטלני במיוחד מסוריה ללבנון, ואת זה נמשיך לעשות. אחרי השיחה אתמול, אני אומר לכם, את זה נמשיך לעשות, אבל היה חשוב מאוד שנמנע התנגשות בין כוחות צה"ל לבין כוחות הצבא הרוסי, והתיאום הזה הוא חשוב למטרה הזאת והוא נעשה ברוח טובה, בקשר ישיר ובלתי אמצעי שיש היום בין רוסיה לישראל.

אני חושב שהאירועים של הימים האחרונים גם מבהירים עד כמה הדבר הזה הוא חשוב למדינת ישראל. זה בתחום צר, אבל כאמור, התחומים הם רבים ורחבים וישראל היא מדינה שמעצימה את כוחה באמצעות הגניוס שחבוי בתוך עמנו, היזמות הטבעית שהייתה כבושה והיא פורצת לה עכשיו בסביבות חדשות. אלה הדברים שאנחנו רוצים להמשיך לעשות בתוך הארץ וכמובן בקשרים שלנו עם מדינות בחוץ לארץ.

היתרונות הגדולים שלנו, אני מבקש לעגן בגליל, כשם שעשינו זאת בנגב. התפישה היסודית שלנו, החזון שאני מוביל, מבוסס על שני עקרונות פשוטים: העיקרון הראשון הוא השקעה ממשלתית מסיבית בתשתיות פיזיות ובמוקדי ידע. זה מה שאנחנו עושים בנגב, תכף נדבר על הגליל. השקעה מסיבית בתשתיות כמו תחבורה או מוקדי ידע, כמו העתקת 8200 ובסיסי צה"ל דרומה.

הדבר הזה יוצר בסיס לדבר השני, וזה עידוד ממשלתי של יזמות עסקית. נתתי את הסייבר, ואריה אכן אמר דבר נכון, הסייבר יוצר שם מנגנון עולמי. זו הליבה של מה שאנחנו עושים בנגב, כפי שיעיד כאן בני ביטון, שהולך לקבל מכללת סייבר בדימונה. אתם יכולים להבין מה זה? איזה מהפך זה? מכללת סייבר בדימונה - זה דבר שפשוט לא נתפש, אבל הוא קורה לנגד עינינו.

אנחנו לוקחים, הליבה של כל מה שאנחנו עושים, שאל זה מתלוות התוכניות שעשינו בדרום וגם התוכניות שאנחנו עושים כאן בצפון, תוכנית הצפון שאתם הספקתם לראות יחד עם חבריי השרים, שאני רואה כאן ביניהם את שר הבריאות וחברי כנסת שהצטרפו. אנחנו משיקים תוכניות, אבל לתוכנית, כדי שהיא תתרומם, כדי שהנגב יתרומם, כדי שהגליל יתרומם, אנחנו צריכים שני מנועים גדולים - מנוע אחד של תשתיות פיזיות ותשתיות ידע, והמנוע השני עסקים.

בזה שונה החזון שלי לנגב מהחזון המקורי של בן גוריון, שאני שותף לו. בן גוריון חשב שהוא יכול פשוט לסבסד עסקים לא רווחיים. זה לא הולך. מפעל טקסטיל כזה בסוף יפשוט רגל. אנחנו אומרים - בלאו הכי אנחנו משקיעים, בלאו הכי אנחנו רוצים לחבר, קודם כל לבטל את הפריפריה ולקרב אותה. אנחנו משקיעים ברכבות, בכבישים. אנחנו בנגב משקיעים ברכבות, רכבת עד אילת, בשדה תעופה חדש בתמנע, בכבישים מהירים. בלאו הכי משקיעים. אנחנו בלאו הכי משקיעים כל שנה ב-8200 וביחידות התקשוב שלנו, בוא נהפוך את זה לבסיס של עסקים.

לכן אנחנו משקיעים את זה באוניברסיטת בן גוריון, בטווח של מאה מטר, יחידות התקשוב שלנו, מטה הסייבר הבינלאומי, אוניברסיטת בן גוריון - זה פארק סייבר שהחברות הגדולות ביותר בעולם באות אליו, מתחרות להיכנס אליו. הדבר הזה מתחיל לסובב את המנוע של כל שאר הדברים - של צעירים, של דיור, של איכות הסביבה, של מוקדי תיירות ובידור. כל הדבר הזה חייב לקבל את ליבת המנוע, וזה מהפך, אתם רואים את זה. אני חושב שעוד מעט יהיה, בתוך 12 שנה, עיר של חצי מיליון איש וזה ישפיע על כל היישובים. אתה לוקח מנוע עולמי בהשקעה ממשלתית ומייצר תזוזה של עסקים.

אותו הדבר בדיוק, אבל בדיוק אותו הדבר אנחנו עושים ונעשה בגליל. אנחנו רוצים להפוך את הגליל ואת הנגב למרכז החדש של מדינת ישראל, למרכזים החדשים. עכשיו, מה אנחנו עושים? אנחנו קודם כל עובדים על השקעה מאסיבית בתחבורה, ולכן אתם רואים את הכבישים ואת הרכבות. אני חייב להגיד לכם שחלק מזה נובע, כפי שסיפרתי בישיבות הממשלה וגם בכנסת, זה נובע פשוט מהתנסות אישית. יצא לי לא רק לנסוע בכביש ואדי עארה הרבה פעמים, וראיתי את הפקקים האלה ושאלתי: למה, למה זה קורה שברגע שאתה יוצא מהמרכז - היה אז כביש החוף, אבל זה כל מה שהיה - אתה יכול לנסוע יחסית מהר, והיית מגיע לוואדי ערה ולגליל והכל בעצלתיים וכל משאית עוצרת, ואמרתי אפשר לשנות את זה, הייתי בסך הכל בן 18-19, חשבתי שאפשר לשנות את זה, ויצא לי כמה פעמים להיות בעמדות תצפית במשך ימים מעל הגלבוע בצד אחד, בכרמל פה, במוחרקה בצד שני, הסתכלתי, בנוסף למשימות שתרגלתי אותן, הסתכלתי וראיתי, ואני עוד רואה עוד פעם - הכל מתנהל בעצלתיים, ושאלתי: למה? זה יכול להיות אחרת. יצא לי לנווט בבוץ בעמק יזרעאל ולראות את שיירי הרכבת העות'מאנית, ושאלתי: הטורקים היו יכולים בתחילת המאה להניע כאן רכבת בעמק - ומדינת ישראל לא יכולה?

והדברים האלה הביאו אותי כראש ממשלה לאמץ תוכנית תחבורה מהפכנית בהשקעה של כמעט 30 מיליארד שקל, שאתם רואים את תוצאותיה בהובלת שר התחבורה, שעושה עבודה חשובה. אנחנו מביאים את התחבורה המהירה לגליל ולנגב כדי לבטל, זה הצעד הראשון וההכרחי, הוא לא מספיק, אבל הוא הראשון וההכרחי לבטל את הפריפריה.

ועל כן, אתם רואים את הכבישים המהירים שיגיעו במזלג, כביש מהיר שיגיע עד קריית שמונה, כביש מהיר שיגיע, ומגיע כבר עד נהריה וכבישי הרוחב ביניהם. כלומר, קודם כל הגליל יהיה מרושת ומחובר לא רק למרכז, לא רק לתל אביב, עד אילת, מנהריה עד אילת בלי לפגוש רמזור אחד, מקריית שמונה עד אילת בלי לפגוש רמזור אחד.

וכמובן גם רכבות, רכבת העמק נכון. רכבת העמק אמורה להגיע לא רק לעמק, היא אמורה להגיע, כפי שאתם יודעים, לבית שאן ולגשרי הירדן, ושם יש כרגע מסחר שמתפתח כמובן עם המדינות במזרח. ואם המזרח התיכון יום אחד יתייצב זה יהיה סחר אמיתי ואפילו קשר רכבתי הרבה מזרחה, אבל לדבר הזה יש משמעויות פנימיות, אבל גם חיצוניות. אני רואה את זה גם כחיבור שנעשה, כי אני מאמין שבית שאן, למשל, לא צריך להיות יישוב קצה. בית שאן, פיתחנו שם מוקדי תיירות כדוגמה, אבל אני מעוניין ב... אמפיתיאטרון הפנטסטי הזה, אבל אני מעוניין שיגיעו לשם ואני בכלל לא מעוניין שהרכבת הזאת לא תעשה את הדרך הארוכה סביב חיפה, אלא אנחנו נקצר אותה באמצעות קו שעובר דרך ואדי מילק, מה שקרוי, פשוט נקצר את הדבר הזה. ואנחנו נאפשר תחבורה מהירה של כבישים מהירים ושל רכבות יעילות לגליל, כמו שאנחנו עושים לנגב. זה הדבר הראשון, הבסיס התחבורתי.

הבסיס השני הוא מוקדי הידע, סליחה, בתחבורה עדיין. אמרתי שאנחנו נעשה, אנחנו מקימים עכשיו שדה תעופה אלטרנטיבי בתמנע, נכון, אבל אנחנו הולכים גם להקים שדה תעופה אלטרנטיבי כאן בצפון, ברמת דוד, זה מנוע צמיחה אדיר לגליל, אדיר. ייתכן גם שאנחנו נוסיף, אני בודק את זה עם שר התיירות יריב לוין, את האפשרות להוסיף גם או להרחיב את שדה התעופה במחניים. הטלתי עליו שיכין לי תוכנית בעניין הזה, משום שאני רוצה להפוך את הגליל למנוע תעסוקה בינלאומי בענף התיירות, ואני מעוניין שתיירים רבים יוכלו להגיע ישירות לאתרי הצליינות בכנרת ובגליל המזרחי, ולכן יכול להיות מאוד שאנחנו גם נוכל להרחיב בעניין הזה.

ובכן זה בתחום התחבורה. עכשיו, במוקדי הידע, הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות במוקדי הידע זה להקים אוניברסיטה רשמית בגליל - ואנחנו עושים את זה. אני יודע שיש מתח רב היכן זה יוקם, איפה זה יהיה? אולי זה יהיה בכל המקומות הללו, אוניברסיטה רב-קמפוסית, אבל ההחלטה התקבלה, לא על המיקום, עצם ההחלטה, וזה הדבר החשוב.

אני יודע שיש גורמים שמתנגדים לעצם הרעיון. אני לא זוכר שפעם אחת כשהרחבנו את ההשכלה הגבוהה והנחלנו אותה לשכבות חדשות בעם, אני לא זוכר שפעם אחת הגורמים המופקדים לכך בביורוקרטיה הממשלתית שלנו שלא היו להם השגות. תמיד יש השגות, תמיד יש התנגדויות. אנחנו נפתח אוניברסיטה בגליל, זה אני מבטיח לכם.

בנוסף למוקדי הידע, אני חושב שאנחנו יכולים לעודד בגליל את כל מה שקשור בתעשיות מדעי החיים. אני חושב ששם היתרון, ואתם רואים את הביטוי של זה בפקולטה לרפואה בצפת, אתם רואים את זה גם בסטארט-אפים שנעשים שם גם בתחום המכשור הרפואי וגם כמובן בתחום החקלאות והביו-טכנולוגיה. הייתי רוצה שהגליל יהיה לביו-טכנולוגיה מה שהנגב הופך לסייבר. אלה שני מוקדי ידע ועסקים שאנחנו רוצים לעודד, כדי שהגליל יהפוך לשם דבר גם בעולם, לא רק בישראל בתחומים הללו, הגליל בתוך ישראל, ואנחנו מחויבים לעשות ולהוביל את הדבר הזה.

הזכרתי תיירות. תראו, תיירות הפנים, ויש כאן תוכנית מפורטת לעודד את זה, כמו תנאים אחרים, היא דבר מאוד מאוד חשוב, אבל אם בכוחנו לרתום שוב מנוע בינלאומי לפיתוח עסקים, מה שזה נותן לכל התושבים כאן הוא דבר בעל ערך עצום, ולכן אני מעוניין לנצל את העובדה שיש לנו יתרון ייחודי. הגליל הוא ערש הנצרות, יש כמיליארד נוצרים, האוכלוסיות הללו לובשות צורה, משנות צורה, לדוגמה בברזיל יש היום 40 מיליון אוונגליסטים, מספרם גדל במהירות משנה לשנה. גם בסין יש אוונגליסטים, באירופה יש אוונגליסטים, כמובן באמריקה, והם מעוניינים להגיע למקום הזה. אם אנחנו ניתן להם, נאפשר להם להגיע אולי בטיסה ישירה, אולי גם עם פרויקטים שאנחנו יכולים לשתף אותם סביב הכנרת וגם במקומות אחרים - הדבר הזה ייתן תעסוקה לכולם.

אנחנו עובדים על תוכניות מגוונות בתחום הזה, אני מאמין שאנחנו גם נקדם אותן במהירות גדולה מאוד. המפתח הוא, שוב, תשתיות ממשלתיות מאסיביות. זה עידוד ממשלתי ליזמות, זה מהות הדבר שאנחנו עושים. אני יכול כמובן לתת לכם רשימה מפורטת שניתנה פה על כל הדברים שהממשלה עושה, והיא עושה הרבה מאוד, אבל הדבר המרכזי מבחינתי, החשוב ביותר מבחינתי, זה לעשות את השילוב של שתי הנקודות המרכזיות שאני דיברתי עליהן, שהן יוצרות את הבסיס לצמיחה. אני חושב שהדבר הזה הוא טוב לכולם, הוא טוב כמובן ליהודים, הוא טוב למוסלמים, הוא טוב לצ'רקסים, הוא טוב לדרוזים, הוא טוב לכל תושבי הגליל, הוא טוב לכל תושבי מדינת ישראל.

אני רוצה להודות לכם, קודם כל לחבריי השרים, לחברי הכנסת והמנכ"לים, אבל אני רוצה להודות גם לראשי הערים ולתושבי הגליל. אני, כשדיברתי בזמנו על הזינוק של הנגב, באמת היו אנשים שלא האמינו וחשבו שאלה סיסמאות, אבל לאור מה שמתרחש לנגד עיניכם, לאור העובדה שאתם רואים גם את נקודות הפיתוח המיוחדות, למשל בעיר עכו, והדו-קיום שנמצא כאן והצמיחה שמתפתחת כאן, לאור העובדה שהמחויבות כאן היא אמיתית ועמוקה, אני רוצה להודות לכם על כך שאתם משתפים איתנו פעולה.

אני מאמין שבכנסים הבאים שאנחנו נקיים אנחנו נראה את החלום הזה קורם עור וגידים, והגליל יעלה ויצלח בצורה שקשה לתאר היום. לכן אני אומר לכם רק דבר אחד, אני אומר לכולם וגם לזוגות הצעירים: תשקיעו בגליל, אל יבנה הגליל. בעזרת השם נבנה אותו יחד כולנו".

צילום: קובי גדעון / לע"מ  01/12/2015
 

ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בועידת הגליל ה-8 בעיר עכו צילום - קובי גדעון - לע"מ- 1122015- 2
ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בועידת הגליל ה-8 בעיר עכו צילום - קובי גדעון - לע"מ- 1122015- 2

ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בועידת הגליל ה-8 בעיר עכו צילום - קובי גדעון - לע"מ- 1122015- 3
ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בועידת הגליל ה-8 בעיר עכו צילום - קובי גדעון - לע"מ- 1122015- 3

ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בועידת הגליל ה-8 בעיר עכו צילום - קובי גדעון - לע"מ- 1122015- 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בועידת הגליל ה-8 בעיר עכו צילום - קובי גדעון - לע"מ- 1122015- 4

ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בועידת הגליל ה-8 בעיר עכו צילום - קובי גדעון - לע"מ- 1122015
ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף בועידת הגליל ה-8 בעיר עכו צילום - קובי גדעון - לע"מ- 1122015

© כל הזכויות שמורות לאתר 2525




למעלה
תגובות הגולשים:

תגובות הגולשים:
 
הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
   2525 » וידאו וגלריות תמונות » ראש הממשלה בוועידת הגליל השמינית בהיכל התרבות בעכו - צפו